הפטר –במסגרת הליכי הוצאה לפועל מוכר גם כ"חוק השמיטה".
אם כך, כיצד הפטר כזה יכול לעזור לך- החייב ? והאם הוא חל גם על חובות מחוץ להליכי ההוצאה לפועל?
ביום 6/09/15 נכנס לתוקפה הוראת שעה, במסגרת תיקון מס' 47 לחוק הוצאה לפועל, המכונה גם "חוק השמיטה", המאפשרת לחייבים שנמצאים בהליך איחוד תיקים והינם מוגבלים באמצעים לקבל הפטר מחובותיהם בתיקי ההוצאה לפועל וגם אלו שאינם במסגרת הוצאה לפועל, למעט חובות שאינם ברי הפטר- מזונות, משכנתא.
חוק השמיטה נולד מתוך ראיה חברתית וסולידרית לעזור לאותם חייבים אשר הגיעו למצבם בתום לב ואין ביכולתם הכלכלית לצאת ממצב זה, ויותר מזה הליכי הגבייה מהם לא צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים.
מה הרציונל הקיים בחקיקת הוראת שעה זו?
-עיקר הנהנים מחוק זה הם אותם חייבים אוחדו תיקיהם ונפסקו להם תשלומים חודשיים נמוכים אשר אינם מכסים את תוספת הפרשי הצמדה והריבית שבתיק ההוצאה לפועל. נראה שהחייבים הללו , למעשה , לעולם לא יצליחו לצמצם את יתרת חובם ועשויים להמשיך לשלם לעד. יש לזכור כי חייבים אלה הינם בעלי מגבלות קשות כגון: איסור יציאה מהארץ ומגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי , חוסר אפשרות לנהל חשבון בנק וכו'.
מי זכאים ליהנות מההפטר ?
א. מי שהיה חייב מוגבל באמצעים 4 שנים, לפחות, לפני הגשת הבקשה.
ב. סך החובות של החייב עד סך של 800,000 ₪.
ג. אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מימוש או מכירה, כמו בתים
ד. החייב עמד בצו התשלומים שנקבע לו ע"י הרשם בשלוש השנים שקדמו לבקשת ההפטר .
ה. החייב לא נמצא בהליך פשיטת רגל או לא קיים הליך שהסתיים במהלך חמש השנים שקדמו לבקשה להפטר.
היתרון שבקבלת הפטר במסגרת הוצאה לפועל, לעומת הפטר במסגרת הליך פשיטת הרגל, הוא בכך שלחייב לא ממונה כונס נכסים ואין חיוב בדיווח דו חודשי על הוצאות והכנסות דבר הכפוף לבדיקת הכונס ולחקירתו. החייב כבר מצוי בהליך איחוד התיקים ומשלם ברצף לפחות 3 שנים ומוכיח עמידה ביתר התנאים עשוי לקבל הפטר בהתאם לשיקול הדעת של רשם ההוצאה לפועל.
החייב צריך לקחת בחשבון כי בעת הגשת הבקשה הוא חושף את כלל נכסיו והכנסותיו ובעת דחיה של ההליך עלולים נושיו לעשות שימוש בנתונים שחשף בכדי להעלות את צו התשלומים.
תודה רבה עזר להבין