קורה לא אחת, שחברות המפעילות, סניפים, מצויות בקשיים כלכלים עד שעסקיהם הופכים ללא רווחים ומציעות לעיתים את החברה כולה למכירה הן ברכישת מניות החברה כולה או ברכישת חלק מהמניות והבאת משקיעים והזרמת הון לחברה,
ובפעמים אחרות מוצעת לרכישה חלק מהפעילות העיסקית שלהן, בדרכים שונות.
המכירה של הפעילות העיסקית מתבטאת לא פעם במכירה של ציוד ושיפורים במושכר וכן בהסבת הסכמי השכירות הקיימים להם החדש (ככל שהסכם השכירות מאפשר זאת או במתן קבלת אישור המשכיר שלו אינטרס ברור לכך שלמולו יהא שוכר בר כושר פירעון) או ביצירת הסכם שכירות חדש למול השוכר החדש.
כאשר בוחנים אפשרות של רכישת כלל הפעילות של העסק המציע למכירה את פעילותו, בוחנים בשלב המקדמי (מה שנקרא גם שלב הנאותות או " דיו דיליגנס") את מצבת החובות הכללית והזכויות של העסק, הינו חובות תלויים ועומדים, צפי לתביעות נוספות, את ההוצאות הקבועות והשוטפות של העסק, דוגמת דמי שכירות קבועים, סכומים המשתלמים דרך קבע לרשויות, דוגמת ארנונה וכדומה.. וכן הערכת הציוד הנרכש או שיפורים במושכר וכן המשכת רצף זכויות העובדים על כל המשתמע מכך וכן נמדדים גורמים נוספים אחרים לצורך הערכה זו שיש לנהלה לא רק בידי עו"ד כי אם גם בידי רואי חשבון מיומנים בנושא.
שלבים אלו הם חוסים תחת הסכמי סודיות ומטרתם למנוע זליגת מידע אודות החברה המוכרת את פעילותה לידי גורמים תחרותיים אחרים בענף.
לרוב גם הצעות הרכישה והתמחרויות נעשות באופן חסוי, ולעיתים ניתן לעיין בדוחות החשבונאים החברה המוכרת במשרדים של באי הכוח מבלי שניתן יהא להוציא מידע החוצה.
במקרים בהם נרכשים רק סניפי פעילות בודדים ולא הפעילות כולה, נדרשים לא פעם גם לשלבי מו"מ למול משכירי הנכסים ולאפשרות החברה הרוכשת את הסניף, לבוא תחת החברה המוכרת ולבצע הסכמי הסבה וכן של הבטוחות.